זהר

מח) אמר רבי אבא, במלה דא יסגי פלוגתא בעלמא, דהא תנן במתניתין דידן, דכל דעבד קב"ה, עבד כגון גופא ונשמתא, ואי תימא דהא לית גופא למלאכים, כך הוא, אבל לית אינון יכלין למעבד עבידתא, עד שישתתף בהו ההיא נשמתא קדישא, דהיא סיועא דלעילא, ובהאי גווני כל מאי דעביד אצטריך לההיא סיועא דלעייא מניה.

פירוש הסולם

מח) אמר רבי אבא וכו': אר"א, אמת הוא, בדבר זה ירבה מחלוקת בעולם. כי לפי האמיתיות ששיתוף יורה על שיתוף מלכות בבינה כמו שאומר לפנינו, הרי כל המדרגות שבעולמות נתחלקו על ידיה לכו"ח ולבינה ותו"מ. וכן לפנים ואחורים ולפנימיות וחצוניות, ונמצא שנעשה מחמתו מחלוקת בעולם. (כמ"ש לעיל בפתיחה לחכמת הקבלה אות ע"ו ע"ז ע"ש) ורמז בתחילת דבריו, שמה שאמר המקשן, במלה דא יסגי פלוגתא בעלמא, כיון אל האמת אע"פ שלא ידע אותו.
דהא תנן במתניתין כי למדנו במשנה, שלנו, שכל מה שעשה הקב"ה, עשה כעין גוף ונשמה. הגוף הוא ממלכות, והנשמה מבינה, וכל מה שעשה הקב"ה, שיתף זה בזה. שה"ס שיתף מדה"ר בדין. ואם תאמר הרי אין גוף אל המלאכים, כך הוא, אבל אינם יכולים לפעול פעולה, עד שישתתף בהו ההוא נשמתא קדישא דהיינו אור הבינה, שהיא סעד מלמעלה ממנו. פירוש. המלאכים הם חצוניות המלכות, ואין בהם שום כח מטרם שמקבלים סעד ושיתוף מן הבינה כי מטרם זה אינם ראוים למוחין. כי המלכות מטרם שנמתקה בבינה אינה ראויה לקבל מוחין, (כנ"ל בראשית א' דף ז' ד"ה וכבר.)