זהר

מח) ואזהיר לון לבני נשא בלאו, על האי אמירה בתראה, דאיהו כללא בתראה דאורייתא, ומאן דעבר על האי, כאלו עבר על כל אורייתא. בגין דאיהו לעילא, ראשיתא דכלא, כללא דכלא. ואי ב"נ עבר על האי, ואסטי מחשבתיה מן אורחין דאורייתא, כדין אתדבק בס"א, בסטרא דשקר, וכדין אתי לידי לא תענה ברעך עד שקר. כדאשכחנא באחאב, דחמיד כרמא דנבות היזרעאלי, וכדין אסהידו עליה שקרא, ומהאי אתי ב"נ למעבר על כלהו אמירן.

פירוש הסולם

מח) ואזהיר לון לבני נשא וכו': והזהיר לבני אדם, בלאו, על דברה ההיא האחרונה, שהיא כלל האחרון שבתורה, דהיינו לא תחמוד, ומי שעובר על זה הוא כאלו עבר על כל התורה. משום שלמעלה היא ראשית הכל, כלל הכל. שהמלכות קשורה בכתר. ואם האדם עובר על זה, ומסיר מחשבתו מדרכי התורה, אז מתדבק בסטרא אחרא, בצד השקר, ואז בא לידי, לא תענה ברעך עד שקר. כמו שמצאנו באחאב, שחמד הכרם של נבות היזרעאלי, ואז העידו עליו שקר. ומזה בא האדם לעבור על כל הדברות.