זהר

מח) חוורו דעיינין, מכסייא כל גוונין אחרנין. עיינין דיליה אינון רברבין, גבהנין, ואיהו גבה לב, עליה איתמר תועבת ה׳ כל גבה לב. כל טבין דעביד, למעבד ליה שם. ואיהי מאלין דאתמר בהון, הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם. אלין אינון דבונין בתי כנסיות ובתי מדרשות מממוניהון. וכלא למעבד להון שם, ולא לשמא דה׳. האי איהו גייפא, דיוקנא דחמור נואף איהו. אסתמר ברתך ואתתך מניה, אם יהא אושפיזך.

פירוש הסולם

מח) חוורו דעיינין מכסייא וכו׳: הלבן שבעין המכסה כל הצבעים האחרים. כלומר שהלבן שבהן שולט על הצבעים האחרים שבעינים, שהוא מרובה ביותר, והעינים שלו הן גדולות, ובולטות לחוץ מחוריהן, הוא גבה לב. עליו נאמר, תועבת ה׳ כל גבה לב. כל הטוב שעושה הוא לעשות לו שם. והוא מאלו שנאמר בהם, הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם. אלו הם הבונים בתי כנסיות ובתי מדרשות מכספם, והכל הוא לעשות לעצמם שם, ולא לשם ה׳. איש זה הוא נואף. הוא צורת חמור נואף. אם הוא יהיה אורח שלך, תשמור בתך ואשתך ממנו. ועינים לבנות אלו, הן הלעומת של עינים לבנות שמצד הקדושה, שיתבארו לפנינו (באות נ).