זהר

מח) ביתא רביעאה, והיה אם שמוע. השמרו לכם. וחרה אף יי'. גבורה תקיפא, ודינא קשיא היא, ונפקת מסטרא דאימא עלאה. ותנינן, אע"ג דלית היא דינא, מסטרהא נפקא דינא, גבורה עלאה. ואי תימא, והיה אם שמוע דלאו היא דינא. לית כתרא מכל כתרי מלכא, דלא יתכליל דינא ורחמי, כ"ש גבורה דאתכליל טב וביש.

פירוש הסולם

מח) ביתא רביעאה, והיה וגו': הבית הרביעי של התפלין הוא ​והיה אם שמוע וגו'. ​השמרו לכם וגו' ​וחרה אף ה' וגו' שכל זה מורה על דין חזק, ודין קשה הוא, שיוצא מצד אמא עלאה, כלומר שהיא בחינת השמאל שבדעת, הכלולה מאמא עלאה שהיא גבורה (כנ"ל אות מ"ו) ולמדנו, אע"פ שאמא אינה דין, הדין יוצא מצדה, שהיא גבורה עלאה, כלומר קו השמאל שבבינה, שהוא שורש כל הדינין דשמאל. ואם תאמר. והיה אם שמוע אינו דין, שהרי כתוב בו גם כן ​ונתתי מטר ארצכם בעתו וגו' ​ואכלת ושבעת. ומשיב, אין ספירה בכל ספירות המלך שלא תהיה כלולה מדין ורחמים, כל שכן גבורה שנכללים בה טוב ורע. וע"כ כתוב בוהיה אם שמוע, גם טוב, אבל בכלל היא דין קשה.