זהר

מח) אלין נפקין, הא מארי דקומה דפקין לפתחא, דאינון כרעין וסגדין למלכא בצלותהון. כמה דאמרו, כל הכורע כורע בברוך. וכל הזוקף זוקף בשם, כורע לגבי אדנ״י בצדיק, דאתמר ביה והמלך שלמה ברוך. וזוקף לגבי יהו״ה. לחברא לון תרוייהו. כגוונא דא יאהדונה״י. ועל כלהו אוליפת שכינתא זכו.

פירוש מעלות הסולם

מח) אלין נפקין הא וכו': אלו יוצאים, כלומר שגומרים את הכריעה, הרי בעלי הקומה דופקים בפתח, היינו אלו שזכו להיות מרכבה למדת תפארת, הכוללת כל קומת הגוף. שהם כורעים ומשתחוים אל המלך בתפלתם, כמו שאמרו (ברכות י״ב.) כל הכורע כורע בברוך, וכל הזוקף זוקף בשם. ומפרש, כורע אל המלכות שנקראת אדנ״י שהיא נפילה שה״ס כריעה, בצדיק שהוא יסוד, כדי להקימה. שנאמר בו והמלך שלמה ברוך כי יסוד נקרא ברוך, ולכן כל הכורע כורע בברוך. וזוקף אותה אל הוי״ה שה״ס ז״א, לחבר אותם שניהם ז״א ונוקבא כעין זה יאהדונה״י. ועל כלם השכינה לומדת זכות.
פירוש. כשאנו אומרים ג׳ המלים ברוך אתה הוי״ה אנו עושים ג׳ בחינות משונות זו מזו. והן: כריעה, השתחויה, זקיפה. כריעה היא כריעת הברכים והראש זקוף, שפירושה חסרון ג״ר, כי כריעת הברכים מורה על ביטול נה״י דכלים, ומי שחסר לו נה״י דכלים, חסר לו ג״ר דאורות, מטעם ערך הפוך שיש בין אורות לכלים. וזקיפת הראש שבשעת הכריעה, מורה על רצון לקבל חכמה, שמלכות צריכה להארת חכמה, וע״כ הראש זקוף, והיות שהיא חסרה מחכמה, ע״כ הברכים כפופות להורות שאין לה ג״ר, וז״ס כריעה שאנו כורעים במלת ברוך שהיא מלכות. ומה שאומר שכריעות הן ביסוד, הוא מבחינת היחוד, כי יסוד הוא דבוק תמיד במלכות. וזה אמרו כורע לגבי אדנ״י בצדיק וכו׳ אמנם כריעה פירושה נפילת המלכות, דהיינו שחסרה ג״ר שה"ס ראש.
השתחויה היא כפיפת הראש לבד, וזה מורה שאינו צריך לחכמה אלא לחסד, בסוד כי חפץ חסד הוא, וע״כ כופף ראשו, הכולל כלים דג״ר, וע״כ משתחוים במלת אתה שהוא סוד קו ימין, בסו״ה אתה כהן לעולם. וזה אמרו הא מארי דקומה וכו' דאינון כרעין וסגדין למלכא בצלותהון, שזה מורה שהוא דוחה חכמה שבראש, והוא בוחר בחסדים בלי חכמה, שהם בחינת ראש וג״ר כמו חכמה, ולולא כפיפת ראש, שהוא חסד, לא היו לו ג״ר, כי זקיפת ראש מורה שצריך לחכמה, ואם הוא צריך הרי הוא בחסרון, וכפיפת הראש של השתחויה מורה על ג״ר של חסדים, מחמת דחיית ג״ר דחכמה שזו תלוי בזו.
זקיפה, מורה שיש לו חכמה וחסדים יחד, וע״כ ראשו זקוף וגם הברכים זקופות, וזהו קו האמצעי תפארת, וע״כ זוקפים במלת הוי״ה, שהוא תפארת קו האמצעי הכולל הכל, וזה אמרו, וזוקף לגבי הוי״ה, וצריכים להקם את המלכות, ולזקוף ראשה שה״ס ג״ר בהשפעת ז״א, שבו כח הזקיפה של המלכות, וזה אמרו לחברא לון תרווייהו ז״א שנקרא הוי״ה ומלכות שנקראת אדנ״י, כגוונא דא יאהדונה״י ע״י יסוד המיחדם זה בזה. (עי׳ מראות הסלם פרשת עקב ועי׳ רע״מ פנחס אות ש״ו ש״ז).