זהר

מז) ואי תימא, דהאי סטרא עאלת לה בההוא ינוקא. לאו הכי. אלא נטלת לה, וחדאת בהדה, ופרחת מן ידהא, ועאלת בההוא אתר, ואיהי פקידת לההוא ינוקא, וחדאת ביה, וחייכת ביה, ותאיבת לההוא בשר עד דלבתר נטיל קב"ה נשמתיה, והיא לגופא. ולבתר כלא איהו ברשותא דקודשא בריך הוא.

פירוש הסולם

מז) ואי תימא דהאי וכו': ואם תאמר, שצד ההוא באה בילד ההוא, כלומר שיש לה שליטה בנשמתו. אינו כן, אלא לוקחת אותה ושמחה עמה, והיא פורחת מן ידיה ונכנסת במקום ההוא של הס"א והיא פוקדת את הילד ההוא, ושמחה עמו וצוחקת בו, ומתאוית לבשר ההוא, עד שלאחר כך לוקח הקב"ה נשמתו, והיא לוקחת גופו. ולאחר כך הכל הוא ברשות הקב"ה.