זהר

מז) וכד אתי צפרא, כ"י אתיא ומשתעשעא ביה בקב"ה, ואושיט לה לגבה שרביטא דחסד, ולא עלה בלחודהא, אלא עלה, ועל אינון דמשתתפין בהדה, והא אתמר דכתיב, יומם יצוה יי' חסדו ובלילה וגו'. ועל דא אילת השחר אקרי.

פירוש הסולם

מז) וכד אתי צפרא וכו': וכשבא הבוקר, באה כנסת ישראל, שהיא המלכות, ומשתעשעת בהקב"ה, והוא מושיט לה שרביט החסד, ולא לה בלבד, אלא לה, וכל אלו שמשתתפים עמה. והרי למדנו, שכתוב, יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי וגו', שפירושו, מי שעוסק בתורה בלילה, הקב"ה מושך לו חוט של חסד ביום ועל כן נקראת המלכות אילת השחר. דהיינו על שם שמשבחת להקב"ה בלילה בשבח התורה.