זהר

מז) פתח תניינות ההוא סבא, פטרונא דכלא ומדכר שמיה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וכלהו פתחי בתליסר מכילן דרחמי. מאן חמי כל אלין תקיפין, ראמין דראמין, תקיפין דתקיפין, רתיכין קדישין, ושמיא, וכל חילהון, מזדעזעין ומתחלחלן באימתא סגיא, משבחן שמא קדישא, ואמרין שירתא. זכאין אינון נשמתהון דצדיקייא, דאינון בההוא עדונא, וידעין דא, על האי איתמר מי לא ייראך מלך הגוים כי לך יאתה וגו'.

פירוש הסולם

מז) פתח תנינות ההוא וכו': פתח שנית אותו הסבא, דהיינו ז"א, שאחר שעלה לא"א נקרא סבא כמוהו. וזהו פעולה השניה של קו אמצעי דהיינו ז"א. המגין על הכל, דהיינו הן להמשכת החכמה, והן להמשכת החסדים (כמ"ש לעיל אות מ"ב ע"ש) ומזכיר שמו יוד הא ואו הא, וכולם פותחים בהמשכת האורות מי"ג מדות הרחמים, שנמשכים אז מי"ג תיקונים שבדיקנא דא"א. (כמ"ש לעיל אות מ"ב ע"ש) מי ראה כל אלו אורות העזים רמים שברמים, עזים שבעזים, ממרכבות הקדושות, ושמים וכל צבאם מזדעזעים ומתחלחלים באימה גדולה, ומשבחים את השם הקדוש ואומרים שירה. אשרי הם הנשמות של הצדיקים, שהם נמצאים בעדון הזה, ויודעים זה. על-זה נאמר,​ מי לא ייראך מלך הגוים כי לך אתה וגו'. (ע"כ התוספתא).