תוכן

מז) והנה נתבאר עתה ענין התפילה של יד, כי הנה כמו שנתבאר לעיל, איך ע"י קוצא דשערי דאריך, שהכה בעורף של ז"א, גרם יציאת הארת המוחין במצחו, בבחי' תפילין של ראש. ג"כ יש חד קוצא דשערי, דנחית מרישא דז"א על רישיה דמטרוניתא, כנזכר באדרת נשא דף קמ"א ע"ב, והוא מכה בעורף שלה, ואז נוצצין ובולטין אורות המוחין שלה במצחא דילה, ונעשין שם בחי' תפילין שלה, הנקראת תפילה של יד כמו שיתבאר. והנה מכח הכאת אור דקוצא דשערי דז"א, ברישא דנוקבא, נגדל אותו המעט מזער דעיטרא דחסד, הגנוז תוך היסוד דז"א כנ"ל, ועי"כ נשלמו בה ד' פרשיות בתפילה שלה.