זהר

מז) ואת כל רכושם אשר רכשו, אלין עובדין טבין דעביד בר נש, בהאי עלמא, באתערותא דנשמתא. ואת הנפש אשר עשו בחרן. ההוא נפש, דהות בקדמיתא בדבקותא בחברותא דההיא ערלה, בהדי גופא, ואתקין לה לבתר, דהא לבתר דתליסר שנין ולעילא, דנשמתא אתערת, לאתקנא לגופא, תרווייהו מתקנין לההוא נפש, דמשתתפא בתוקפא דנחש, ותאובתיה בישא, הה"ד ואת הנפש אשר עשו בחרן.

פירוש הסולם

מז) ואת כל רכושם אשר רכשו: אלו הם מעשים הטובים שאדם עושה בעולם הזה בכח התעוררות הנשמה. ואת הנפש אשר עשו בחרן. היינו אותה הנפש שהיתה בתחילה בדביקות ובהתחברות של הערלה עם הגוף, ואחר כך תקנה אותה הנשמה. עליה אומר הכתוב, ואת הנפש אשר עשו בחרן. והיינו נפש המתאוה, שיש לה קורבה חזקה אל תאות הגוף והקליפות. כמ"ש להלן.
דהא לבתר דתליכר וכו': כי לאחר כך, מי"ג שנה ולמעלה, שהנשמה מתעוררת לתקן את הגוף, שניהם, הנשמה עם הגוף, מתקנים אותה הנפש, שנשתתפה בתוקף הדינים של הנחש ובתאותו הרעה, וזה שכתוב, ואת הנפש אשר עשו בחרן. שאומר, עשו, שהוא לשון רבים, משום שסובב על הנשמה ועל הגוף, ששניהם מתקנים את הנפש. הנשמה ע"י התעוררותה שמעוררת את הגוף, והגוף על ידי מעשיו הטובים.