זהר

מז) בגין דא, מאן דלית ליה בן, לאו איהו מבני עלמא דאתי, דימא לקבליה, ומניה נפיק, מבינייהו ו', ומניה מתפלגין כמה נחלי, דאינון מסבבין עלמא, עד דחזרו לימא דנפקו מתמן, ובגין דא אמר קרא, כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים וגו'. עד דאהדרו כגוונא דנפקו.

פירוש הסולם

מז) בגין דא מאן וכו': משום זה, מי שאין לו בן, שהוא כנגד ז"א שה"ס ו', שהוא עולם הבא, אינו מבני עולם הבא. כי הים שהוא בינה, שה"ס עולם הבא, הוא כנגדו כנגד הו', כי הו' יוצאת מביניהם של י"ה, אשר י' ה"ס חכמה והה' ה"ס בינה הנקראת ים. וע"כ נקראת הו' ג"כ עוה"ב כמוה. ומן הים, שהוא בינה, מתחלקים כמה נחלים, שהם הספירות של הו' שהיא ז"א, שהם מסבבים העולם, שהוא מלכות, עד שחוזרים לים, שהוא בינה, שמשם יצאו הנחלים, שהם ז"א. ומשום זה אמר הכתוב, כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת. דהיינו עד שחוזרים כמו שיצאו, דהיינו כמו שהנחלים יצאו מן הבינה כן חוזרים אל הבינה.