זהר

מז) א"ל הא אוקמוה חבריא, בצע אמרתו דבזע פורפירא דיליה, אשר צוה מימי קדם, דהא פורפירא פקיד לה, מאינון יומי קדמאי עלאי, וביומא דאתחריב בי מקדשא, בזע לה, בגין דהאי פורפירא איהי יקרא דיליה, ותיקונא דיליה, ובזע ליה.

פירוש הסולם

מז) א"ל וכו': אמר לו הרי פירשוהו החברים ​בצע אמרתו, שקרע לבוש היקר שלו, שנקרא פורפירא. אשר צוה מימי קדם, פורפירא זו צוה אותה מאלו ימי קדם העליונים, היינו מהספירות דפרצוף עתיק הנקראות ימי קדם. וביום שנחרב בית המקדש קרע אותה, באשר פורפירא זו הוא הכבוד שלו ותיקון שלו, דהיינו המלכות הנקראת כבוד ה' והיא תיקונו, כי הוא מתתקן על ידה בהמוחין דהארת החכמה, (כנ"ל בראשית א' דף ע"ה אות ע' ד"ה כמראה) וקרע אותה, דהיינו שנסתלקו ממנה ט"ס ראשונות ולא נשארה בה כי אם חלק העשירית ממנה.