זהר

מז) וקודם דנחתת, הוה קב״ה בונה עולמות ומחריבן. בגין דלא הוה נביעו נחית. בההוא זמנא דנחת נביעו לגבי ה׳, הוה שירותא בחסד הה"ד אמרתי עולם חסד יבנה, ובגין דא לא תוהו בראה לשבת יצרה ואתמר ביה. לא טוב היות האדם לבדו.

פירוש מעלות הסולם

מז) וקודם דנחתת הוה וכו׳: וקודם ירידת הבינה והשתוף דמדת הרחמים בדין, היה הקב״ה בונה עולמות ממלכות דמדת הדין לבד הנקראת תהו, ומחריבם, משום שלא היה יורד המעיין, כי באור החוזר של המלכות לא היתה יורדת שום הארה מאור העליון ממעלה למטה. באותו הזמן שירד המעיין אצל הה׳ היינו אחר שמלכות הרויחה ב׳ הספירות בינה וז״א דאור ישר, היתה ההתחלה בחסד, זהו שנאמר אמרתי עולם חסד יבנה. ומשום זה נאמר לא תוהו בראה לשבת יצרה. ונאמר בו בז״א לא טוב היות האדם לבדו. רק בזווג עם הנוקבא פב״פ ואור ישר מז״א מתלבש באור חוזר של המלכות ומזווגם באו כל המוחין אל התחתונים.