זהר

מז) ואית סוכה לתתא, כ״ו ה״ס, דאיהו יאהדונה״י סוכת שלום. כו״ס ת׳ דאיהו תפארת. בההוא זמנא, יהון בנין ברשותא דקב״ה, וקלא נפיק ויימא, לא תקח האם על הבנים. מיד דנפיק זכור ושמור דשבת, וייתי ליליא דיומא קמא דשבתא, קלא תניינא נפיק, שלח תשלח.

פירוש מעלות הסולם

מז) ואית סוכה לתתא וכו': ויש סוכה למטה היינו מלכות, בגימטריא כ״ו, שהוא חשבון הוי״ה ז״א. ה״ס שהוא חשבון אדנ״י. שהוא יאהדונה״י, סוכת שלום. כו״ס היינו מלכות, ת׳ שהיא תפארת ז״א. כי בינה נקראת סוכת שלום מפני שהיא סוככת על בניה שהם זו"ן, ומגינה עליהם מפני החצונים. ובשבת נעשה המלכות לאחת עם בינה, וגם היא נקראת סוכת שלום. בעת ההיא מהוים הבנים ברשותו של הקב״ה, וקול יוצא ואומר לא תקח האם על הבנים. מיד שזכור ושמור של השבת יוצאים ובא הלילה של יום הראשון מן השבוע, יוצא קול שני ואומר שלח תשלח.