זהר

מו) והא אתמר, דקוב"ה וכל צדיקיא דבגנתא דעדן, כלהו צייתין לקליה, הה"ד היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני. והא אוקמוה, היושבת בגנים: דא כנסת ישראל, דאיהי משבחת ליה לקודשא ב"ה, בשבחא דאורייתא, בליליא. זכאה חולקיה, מאן דאשתתף בהדה, לשבחא ליה לקודשא ב"ה, בשבחא דאורייתא.

פירוש הסולם

מו) והא אתמר דקב"ה וכו': והרי למדנו, שהקב"ה וכל הצדיקים שבגן עדן, כולם מקשיבים לקולו, ז"ש, היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני וכבר בארוה, היושבת בגנים, זו היא כנסת ישראל, דהיינו המלכות, שהיא משבחת אל הקב"ה, בשבח התורה, בלילה. אשרי חלקו של מי שמשתתף עמה לשבח אל הקב"ה בשבח התורה.