פירוש הסולם
מו)
אימתי ההוא מפתחא וכו': ומתי פתח מפתח ההוא את השערים, והוכן לשמוש ולעשות תולדות. הוא כשבא אברהם, שה"ס חסד, שכתוב,
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ולמדנו, אל תקרא בהבראם, אלא באברהם. ואז, מה שהיה סתום הכל במלת
ברא, כנ"ל, חזרו האותיות, שהם הכלים, ונפתחו לשמוע, ויצא העמוד העושה תולדות, אבר יסוד קדוש, שהעולם עומד עליו. כי ברא הוא אותיות אבר.
ביאור הדברים, ששואל,
אימתי ההוא מפתחא פתח תרעין, ואזדמן לשמושא, ולמעבד תולדין ויש בשאלה הזו ג' דברים: א)
פתח תרעין, והוא ענין ירידת ה"ת מנקבי עינים לפה, שאז נפתחו מ"ט שערים במוחין דחכמה כנ"ל. ב)
ואזדמן לשמושא, והוא ענין התלבשות החכמה באור חסדים שמטרם התלבשות אור החכמה באור דחסדים, לא יוכלו האח"פ לקבל המוחין דחכמה, אע"פ שכבר נתחברו בגו"ע למדרגה אחת.
(כמ"ש לעיל אות ט"ז), כי בלי לבוש דחסדים עוד
מ"י לא נהיר ב
אלה, ואל"ה עוד סתים בשמא, ע"ש. ונבחן שעוד המוחין לא אזדמנו לשמושא בתחתון. ג)
ולמעבד תולדין, שפירושו הוא הולדת נשמות, בי אחר שהז"א מקבל המוחין האלו בשלימות הוא מזדווג בנוקבא ומוליד נשמות הצדיקים.
ומשיב
כד אתא אברהם וכו' מה דהוה כלא סתים במלת ברא אתהדרו אתוון לשמושא, אברהם ה"ס חסד דז"א דגדלות שאז נעשה החסד חכמה, כמ"ש בזוהר
(שמות אות רמ"ט). ומטרם שבא אברהם היה הכל סתים במלת
ברא, ושלטא תוהו על עלמא שהם זו"ן ולא היה לזו"ן אז, לא חסדים ולא חכמה,
וכד אתא אברהם, שהוא אור החסד המושפע בז"א, הנה אז נפתחו השערים בשפע החכמה, כי ה"ת ירדה מעינים לפה וישסו"ת נתחברו עם או"א למדרגה אחת ונמשכו לישסו"ת ג"ר דאורות, שהן אור החכמה. וכיון שכבר היה לו לז"א אור חסדים מבחינת
אברהם, הנה נתלבשו אור חכמה באור חסדים, ואז
נתחברו אתוון אל"ה במ"י ונשלם שמא אלהים, והמוחין נתלבשו בז"א. וז"ש
כד אתא אברהם וכו'
אתהדרון אתוון לשמושא שנמשכו מוחין דחכמה תוך החסדים ונתלבשו בז"א
ונפק עמודא דעבד תולדין, כי אז ירדה ה"ת מנקבי עינים דז"א לפה שלו, והשיג גם הוא בינה וז"א ונוקבא שהיו חסרים לו, שהם נקראים אצלו נה"י חדשים, עם יסוד דגדלות הנקרא
אבר יסודא קדישא, דעלמא קיימא עליה, כי דרך אבר זה הוא משפיע לנוקבא, הנק' עלמא תתאה, ומוליד נשמות הצדיקים. וזהו בדרך כלל. אבל איך הוא הסדר של המשכת המוחין בפרטות, מבאר אח"כ.
