תוכן
מו) בראשית פי':
בר"א שי"ת, ו"ק נבראו ע"י באר העליון, שהוא שם ב"ן קנ"א, וז"ש בראשית. ברא אלהים, פירוש: כי אלהי"ם שהוא המלכות, נבראת על ידי בא"ר התחתון, שהוא גימטריא הוי"ה אלהי"ם הוי"ה אדנ"י, והענין, כי השם שממנו נמשכים ו"ק כנ"ל, הוא יותר העליון, כי הלא ד' בני"ם הם, והם גימטריא ק"ד ק"ד, ב"ן א' במלכות. ב"ן ב' בתבונה, קודם שנתפשט תוך ז"א. ב"ן ג' בתבונה, כשהיא מתפשטת בז"א. ב"ן ד' באמא עילאה. והנה מ"ש לעיל סוד בראשית, זהו כשהמלכות אב"א עמו, אכן כשהיא פב"פ עמו, אז בר"א נעשית אבר, שהוא היסוד הקודש, ושי"ת נעשה סוד מ"ה, שהוא הוי"ה דאלפין, ונתחבר אבר עם מ"ה, ונעשה אב"רה"ם, כי מן בראשית עצמו, נעשה אברהם. גם מן ברא אלהים את, שהוא בר"א שני כנ"ל, מן ברא נעשית אבר, וזה היסוד שבה נעשה לקבל מן דכורא. ומן אלהים נעשה ה"ג מנצפ"ך, העומדים ונתונים בבאר הנ"ל, שהוא נקודת ציון שבה, לעורר הזווג.
