תוכן

מו) ובזה תבין ג"כ טעם אל מש"ל, שאעפ"י שבמלת ברוך אתה, עלתה המלכות אל נה"י דז"א, עכ"ז עדיין הראש והגוף דז"א, הם כפופים בכריעה. אבל עתה במלת יהוה שהם ב' זקיפות, הנה הת"ת שהוא בחינת אות ו' הכורע לגבי ה', הנה הוא עולה ונזקף במקומו. אבל בהיותו בנה"י, עדיין היה כורע כל זמן שלא עלה אל מקומו. והרי עתה עלתה המלכות אל שרשה הראשון, וכבר יש לה שיעור מדה ספירה א' בלבד, שהוא מדת הת"ת דז"א באחוריים שלו. וכל כוונה זו תהיה, להעלותה ע"י שם ההויה במלוי יודין, וה"ס וכל הזוקף זוקף בשם. כי הכריעה היתה ע"י אהיה דמלוי יודין כנ"ל.