תוכן

מו) וכל השבעה בנים העליונים היוצאים ממנה, והם המלכים שמלכו בארץ אדום, שהיא הבינה, אם הבנים, אמללה יולדת השבעה, כי כולם היו דינים גמורים, ולא היה להם אחיזה ושרש בעתיקא קדישא, ומתו. והם הם הניצוצות שאין בהם ממש, וניצוצות אלו נזרקו על ידי בוצינא דקרדינותא, שהוא שרש הדינין, שהיה גנוז במעי האם, שהיא הבינה, דמינה דינין מתערין כדאיתא באדרא זוטא בדף רצ"ב ע"ב. וגם בפרשת פקודי בדף רנ"ד ע"ב, וז"ל, ות"ח, רישא שירותא דמהמנותא גו מחשבה, בטש בוצינא דקרדינותא, וסליק גו מחשבה ניצוצין נציצין זריק לתלת מאה ועשרין עיבר כו'. והענין הוא, שהוכרח ע"ק לעכב תיקונו, עד שיצאו ניצוצות אלו, לפי שהיו דינין תקיפין, ובהם מעורבין קליפות, וניברר הפסולת מהם, ומה שהיה יכול להתבסם נתבסם, והקליפה נשארה למטה, להבדיל בין הקדש ובין החול. והנה גם אח"כ בעא עתיקא למנדע אי אתבסמו דינין, ונפק קין והבל כדבעינן למימר קמן בס"ד. וזמ"ש ובריר פסולת מגו מחשבה ואתבריר.