פירוש הסולם
מו)
מעולפת. דא היא וכו': מעולפת. זה הוא מאור מטרם שנתפשט, שהיא מעולפת, דהיינו שמתעלפת, מחמת חפצה העז, להתפשט ולעשות מדידה. וזו היא מדידת המאור בצד הזה, לרום ולרוחב. בסוד שיוצאת התפשטות אחת מן המאור, שהיא ברום וברוחב, שהיא ג' מאות אלף זרתות, להתפשט בג' מאות עולמות. ובין עולם לעולם ג' מאות אלף טפחים. וכולם נמצאים ברום וברוחב בסוד הניצוץ הקשה, והוא נמצא בששה קצוות, אלו הם ששת הקצוות של העולם, שכולם נמצאים במאור הזה בהתפשטות הזו.
פירוש. נודע שהשמאל מטרם שנכלל בימין אינו מאיר, שהחכמה לא תוכל להיות בלי חסדים, שאז היא חשך ולא אור (כמ"ש בזהר
בראשית א' דף מ"ז אות ל"ד ד"ה נפק) וע"כ היא צמאה מאד להתלבשות בחסדים כדי שתוכל להתפשט ולהאיר. וז"ש
מעולפת, דא היא בוצינא עד דלא אתפשטת, שהוא שמאל בלי ימין, דהיינו בעוד שמאירה בה החכמה בלי חסדים. שה"ס האורך בלבד. ואינה יכולה להתפשט ולהאיר,
דאיהי מעולפת לאתפשטא ולמעבד מדידו, שהיא מתעלפת מחמת צמאונה להתלבשות החסדים ולהתפשט. ומהי ההתפשטות הזו. וז"ש,
ודא איהו מדידו דבוצינא בהאי סטרא רומא ופותייא, רומא, פירושו שיעור קומה המוגבלת לו"ק דחכמה ע"י הקו האמצעי. פותייא, פירושו רוחב דהיינו חסדים מקו הימין. שהמאור הוא בסוד מעולפת, להתפשטות הזו של רום ורוחב. וז"ש,
ברזא דנפיק מבוצינא אתפשטותא חדא, שהיא התפשטות הבאה ע"י הקו האמצעי המיחד ימין ושמאל, ואז החכמה מקבלת ההתפשטות הזו,
דאיהו רומא ופותייא ש' אלפי זרתין לאתפשט בש' עלמין, דהיינו אלף זרתות בכל עולם. כי
ש' עלמין, ה"ס ג' קוין שכל אחת בסוד מאה, שהוא חסדים הנמשכים מבינה שספירותיה בסוד מאות.
אלף זרתות שבהם, ה"ס חכמה המכונה אלף,
וזרתות, מורה על חכמה דשמאל,
(כנ"ל באות כ"ח). ונודע שמלבד מציאות האור שיש בכל עולם ובכל נקודה, ובכל מדרגה, נבחן ג"כ מציאות האור היוצא מבין ב' נקודות או ב' קוין, או ב' עולמות, ולא עוד, אלא האור שבין הנקודות או בין הקוין, או העולמות, הוא יותר גלוי מהאור שבנקודות והקוין והעולמות עצמם,
(כנ"ל אחרי אות ק"ח ובאות קי"ז) וע"כ במקום שהזהר רוצה לבאר שיעור האור הגלוי שבקוין או העולמות, הוא מראה על האור שבין הקוין או שבין העולמות. וז"ש,
ובין עלמא ועלמא, תלת מאה אלף טפחים, ג' מאה ה"ס ג' קוין בחסדים המכונים מאה. אלף, ה"ס החכמה שבכל אחת מהם. טפחים, ה"ס החכמה שבימין.
(כמ"ש לעיל אות כ"ח) וכלהו קיימי ופותייא ברזא דבוצינא דקרדינותא, בוצינא דקרדינותא, ה"ס המסך דחירק שבקו האמצעי, שממנו בא שיעור הקומה, שה"ס המיעוט לו"ק דחכמה, הנקרא
רום. וממנו בא היחוד עם קו הימין, שממשיך החסדים הנקראים
רוחב. וקיימא האי בשית סטרין, אלין שית סטרין דעלמא, דהיינו שעומד בו"ק דחכמה, וחסר ג"ר דחכמה
דכלהו קיימין, בהאי בוצינא באתפשטותא דא, שהו"ק דחכמה נמצאים, ע"י בוצינא דקרדינותא של ההתפשטות הזו על ידי הקו האמצעי. כנ"ל.
