זהר

מו) והאם רובצת, אין אם אלא תורה, הה"ד, ואל תטוש תורת אמך. אם תרצה שתקח הבנים, שלח תשלח את האם, ואח"כ ואת הבנים תקח לך והארכת ימים.

פירוש הסולם

מו) והאם רובצת, אין וכו': והאם רובצת על הבנים. אין אם אלא תורה. ז"ש, ואל תטוש תורת אמך. אם תרצה שתקח הבנים שלח תשלח את האם, ואח"כ ואת הבנים תקח לך, והארכת ימים.
אין המאמר הזה כפשוטו, ואין הפשט הולם אותו. והוא רומז לאדם הממשיך מוחין עליונים כיצד צריך להמשיכם. וצריך שתדע, שבדרך כלל, יש ג' בחינות במוחין, א) מוחין דקטנות גמורים שהם ממטטרון וסנדלפון, ומכונים ביצים. דהיינו כמו ביצה שעוד לא נתגלתה בה החיות, שה"ס המוחין, אלא שהחיות עתידה לבוא. והם מכונים אפי זוטרי. ב) מוחין דקטנות מזו"ן, ומכונים אפרוחים, שכבר נתגלתה בהם החיות, דהיינו המוחין, אלא קטנים הם. אבל מכונים אפי רברבי, להיותם מזו"ן. ג) מוחין גמורים דגדלות, והם מכונים בנים. דהיינו בנים גדולים כל צרכם. וב' הבחינות הראשונות שהן ביצים ואפרוחים נמשכות מהמצב הא' של המלכות. שאז ז"א ומלכות דבוקים בבינה, ז"א בקו ימין דבינה, והמלכות בקו שמאל דבינה. אבל הבחינה הג' שהיא מוחין דגדלות, אינם באים אלא מהמצב הב' של המלכות, דהיינו אחר שהמלכות נפרדה מבינה ונבנתה להיות נוקבא דז"א ובאה עמו בזווג פב"פ. וביאור אלו ב' מצבים שבמלכות (עי' בפלפה"ס).
וז"ש קן, דא הוא גופא, בדרך, דאזיל באורחין טבין וכו'. כלומר האדם ההולך בדרכים טובים ובא להמשיך מוחין. בכל עץ, דא תורה וכו'. שהוא ז"א הנקרא תורה. או על הארץ אלין אינון ישראל דאתקרון ארץ. כאן רמז נסתר על המלכות. כי המלכות נקראת ארץ. אלא כשישראל מקבלים ממלכות נקראים גם הם ארץ. וז"ש דמלמד להון אורייתא, דהיינו שממשיך להם מוחין ממלכות הנקראת אפרוחים, אלין אינון נערים גדולים וכו', דהיינו שהמשיך מוחין דקטנות מסוד אפי רברבי, המכונים אפרוחים, וכן מוחין דנער. או ביצים אלין זעירין דיוליף לון אלף בית, דהיינו מוחין דקטנות גמורים הנמשכים ממטטרון וסנדלפון, הנק' ביצים. שה"ס אפי זוטרי. והאם רובצת, אין אם אלא תורה וכו'. דהיינו בינה הנקראת אמא, וגם נקראת תורה, על שם שממנה תצא תורה, שהיא ז"א. ורובצת פירושו שמשפעת מוחין דקטנות, הנבחנים למוחין דו"ק, דהיינו המשלימים את הו"ק, אבל עוד אין בהם ראש, שהוא מוחין ממש דגדלות. ורביצה, היא בהסתר הרגלין שה"ס נה"י, והחסרה נה"י דכלים חסרה ג"ר דאורות. שהם הראש. וע"כ המוחין האלו מכונים שהאם רובצת. דהיינו שחסרה בחינת נה"י דכלים וג"ר דאורות. וכבר ידעת, שעד כאן נמשכים המוחין מהמצב הא' של המלכות, בעוד שהיא דבוקה בבינה הנקראת אם. וכדי לקבל מוחין דג"ר שהם גדלות גמורה, צריכים להמשיך המצב הב' של המלכות, שפירושו, להפריד המלכות מבינה, ולבנותה להיות נוקבא לז"א בזווג פב"פ.
וז"ש אם תרצה שתקח הבנים, דהיינו אם תרצה להמשיך מוחין דגדלות הנקראים בנים. שלח תשלח את האם, דהיינו שתמשיך המצב הב' של המלכות שאז נשלחת האם שהיא בינה והמלכות נפרדת ממנה, כדי להבנות לנוקבא דז"א לזווג פב"פ, ואח"כ, ואת הבנים תקח לך, אחר שכבר נפרדה הבינה, והמלכות באה למצב הב', אז תוכל להמשיך המוחין דגדלות הנקראים בנים. והארכת ימים, שמוחין דגדלות נבחנים לאריכות ימים בסוד עולם שכולו ארוך.