זהר

מו) תאנא חוור בגו חוור. וחוור דכליל כל חוור. חוורא קדמאה, נהיר, וסליק. ונחית לתתא לתלת בוציני דלסטר שמאלא, ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין, ובריחין, על מה דהוו עלוי בקדמיתא.

פירוש הסולם

מו) תאנא חוור בגו וכו׳: אחר שפירש ג׳ חוורין דעין ימין, ממשיך לפרש ג׳ חוורין דעינא שבעין שמאל דא״א. ואומר, למדנו, לבן בתוך לבן, שקו השמאל הוחזר ללבן, מחמת שבא בתוך לבו שבימין. כנ״ל. ולבן הכולל כל לבן, שהוא קו האמצעי, הכולל ימין ושמאל שהם לבן תוך לבן. ומפרש. לבן הראשון, שהוא השמאל שבעין שמאל שהוחזר ללבן, מאיר מהארת ימין, ועולה מהארת שמאל, ויורד למטה מהארת קו האמצעי, לשלשה נרות שבצד שמאל, שהם גבורה הוד יסוד כנ״ל, ולוהטים. ורוחצים כלבן הזה כמי שרוחץ גופו בבשמים טובים ובריחות, על מה שעבר עליו בתחילה.
פירוש כל אלו הפרצופין נתקנו מז׳ מלכים דנקודים שנשברו. ונתבאר לעיל סבת שבירתם מפני שלא היה תקון קוין בז״ת, והיה השמאל מתגבר ומאיר ממעלה למטה ובא לבי״ע וע״כ נשברו ומתו (כנ״ל אות י״ב ע״ש) ולפיכך עתה, כשחזר קו השמאל להתתקן באצילות, בבחינת עין שמאל דא״א, ובבחינת דא לגו מן דא, דהיינו חוור בגו חוור (כנ״ל אות מ״ב) שהשמאל הוחזר כולו לימין, היה רוחץ עצמו בלבן הזה, כלומר, שע״י התכללותו בלבן, דהיינו בחסדים, נטהר מכל הפגמים שהיו לו בעת שבירת הכלים. וז״ש, ואסחן בהאי חוורא כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין, כי החסדים שהשמאל נכלל בהם היה לו כבשמים וריחות, על מה דהוו עלוי בקדמיתא, דהיינו שנטהר מכל מה שהיה עליו בתחילה, בעת שבירת הכלים. ונפטר מכל הדינים הללו ע״י התכללותו זו.