זהר

מו) ועל דא מאן דאתי לאתחברא באנתו דאחרא, הא פגים זווגא, דהא זווגא דכ״י, ביה בקב״ה בלחודוי, בזמנא דאיהו ברחמי, ובזמנא דאיהו בדינא. ת״ח, מאן דמתחבר באנתו דאחרא, כאילו משקר ביה בקב״ה ובכ״י, ועל דא קב״ה לא מכפר ליה בתשובה, ותשובה תליא עד דיסתלק מעלמא, הה״ד, אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. ואימתי, בשעתא דעאל בתשובה לההוא עלמא, ואית ליה לקבלא עונשא.

פירוש הסולם

מו) ועל דא מאן וכו׳: ועל כן מי שבא להתחבר באשת אחר, הוא פוגם הזווג, כי הזווג של כנסת ישראל, הוא בהקב״ה בלבד, הן בזמן שהוא ברחמים והן בזמן שהוא בדין. בוא וראה. מי שמתחבר באשת אחר, הוא כאלו משקר בהקב״ה ובכנסת ישראל, וע״כ הקב״ה אינו מכפר לו על ידי תשובה, והתשובה תלויה לו עד שיסתלק מן העולם. ז"ש, אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. ומתי מתכפר לו. הוא, בשעה שנכנס בתשובה לעולם ההוא, ויש לו לקבל עונש שם. ואז מכופר לו.