זהר

מו) חטאת איהי יותרת הכבד, אכבידת עלה בחטאות, דלכלוכין דחובין דישראל, כגוונא דכבד מכביד שמרים, דאינון דמים, על ערקין דלבא. הכי אלין חטאות, מכבידין על גדפוי דשכינתא, דאינון פקודין דעשה, דדמיין לכנפי יונה. לא תעשה כד אינון מכבידין על עשה, דאינון כד חובין דישראל מרובין מזכוון, אתמר באורייתא דאיהו גופא, ותשלך אמת ארצה, ואיהי צווחת נתנני יי׳ בידי לא אוכל קום נפלה לא תוסיף קום.

פירוש הסולם

מו) חטאת איהי יותרת וכו׳: חטאת היא יותרת הכבד, משום שמכבידה על המלכות, בחטאות מטינופי עונות ישראל, כמו הכבד המכביד עם השמרים שהם דמים, על עורקי הלב, כך אלו חטאות מכבידות על כנפי השכינה, שהם מצות עשה, הדומים לכנפי יונה. (כנ"ל אות מ״ד) לא תעשה המכבידים על עשה, שאמרנו, (שם) פירושו, כשעונות ישראל הם מרובים מזכיות, אז נאמר, בתורה, שהוא גוף, דהיינו ז״א המכונה גוף, ותשלך אמת ארצה. והמלכות צועקת, נתנני ה׳ בידי לא אוכל קום. נפלה לא תוסיף קום.