זהר

מו) ומאי ניהו אלין אשישות. אינון תרי אשות, דאינון איש ואשה. אשא חוורא ואשא סומקא, דתמן אב ואם, דאינון י״ק, ואינון אנפי דינא ואנפי דרחמי.

פירוש מעלות הסולם

מו) ומאי ניהו אלין וכו׳: שואל, ומה, הם אלו אשישות, שנאמר סמכוני באשישות. ומשיב, הן ב׳ אשות, שהן נרמזות באיש ואשה. כמ״ש בגמ' (סוטה י״ז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהן, ופירש״י שהרי חלק את שמו ושיכנו ביניהן, יו"ד באיש, וה"י באשה. לא זכו אש אוכלתן, שהקב״ה מסלק שמו מביניהן ונמצאו אש ואש. אש לבנה, היינו דינים דנוקבא, שהם בימין הנקרא לבן. ואש אדומה, שהיא דינים דדכורא, שהם בשמאל הנקרא אדום. ששם אב ואם, היינו המוחין דאבא ואמא, שהם י״ה של שם הוי״ה, כי מוחין דאבא הם י׳. ומוחין דאמא הם ה'. והם פנים של הרחמים.
פירוש. כבר נתבאר לעיל בהקדמה (אות רכ״ז במה״ס ד״ה והנה) שאם דינים דדכורא ודינים דנוקבא מתחברים על דרך התקון ע"י קו האמצעי, אז מבטלים הדינים זה את זה ומתגלה הרחמים. כי יש דינים בקו ימין שה״ס הדינים דמסך שעליו יוצאת קומת החסדים. ויש דינים בקו שמאל, שה״ס הדינים המופיעים עם גלוי החכמה שבשמאל, כדי לשמור החכמה מיניקת החצונים. ולולא דינים אלה לא היתה הארת החכמה מתגלה. ומב' מיני השפעות אלה נמשך שפע לכל חלקי המציאות. ונודע, שאין ב' הקוים יכולים להאיר זולת ע״י קו האמצעי העושה שלום ביניהם, ומסדר הארתם שחסדים שבימין יאירו מלמעלה למטה, וחכמה שבשמאל תאיר ממטה למעלה. ואז מאירים חכמה וחסדים יחד.
וזה אמרו אינון תרי אשות וכו׳ אשא חוורא שה״ס הדינים דמסך שבקו ימין שעליו יוצאת קומת החסדים. ואשא סומקא היינו הדינים דדכורא שבקו השמאל המופיעים עם גלוי החכמה, בכדי לשמור עליה מיניקת החצונים. דתמן אב ואם וכו׳ שאם הדינים הנ״ל מתחברים על דרך התקון של קו האמצעי מתגלים עליהם המוחין הגדולים של או"א הנקראים י״ה, ומתגלה פנים דרחמים.