תוכן

מה) ושם נתבאר בדרוש של הק"ש כי כשמתלבשין אלו המוחין כולם, תוך הנה"י דאבא או דאימא, הם מתערבים, ונכנס מוח הבינה דאבא, הכלול מד' מוחין דד' שמות יה"ו, בנצח דאימא, ונקרא חכמה דאימא. ומוח הבינה דאימא, בהוד דאימא, ונקרא בינה דאימא. וגבורה דאבא, נעשה חסד דאימא. וגבורה דאימא נעשה גבורה דאימא, ושני אלו המוחין ביסוד דאימא וכן עד"ז במוחין דאבא, נשארו ע"ד כן: כי חכמה שלו נקרא חכמה דאבא. וחכמה של אימא, נקרא בינה שלו. וחסדים שלו, נקראים חסדים דאבא. וחסדים דאימא, נקראים גבורות דאבא. וכל אלו הד' בחי', נתלבשו בנה"י שלו, ונקראין מוחין דאבא.