תוכן

מה) הנה חזקיה הוא בחי' הגבורות מלשון חוזק וגבורה. ואע"ג דכל מאן דאתי מסטרא דנוקבא, מותא אתקשרת ביה, אמר ויחי מחליו, דרך נס, ולפי שהגבורות מתחלקות ברחל ובלאה כנודע, ומתחלקות באורך, שלאה נוטלת ה' חצאי הגבורות, ורחל ה' חצאין, ובהם ה' גבורות שלימות, אותן החצאים הרי ה"ג ברחל, וה"ג בלאה. ולכן אמר חזקיה בדמי ימי אלכה, כי כמו שהגבורות נחלקים, כך היו ימיו נחלקים, וזה היה גורם מיתתו, במקום סיום לאה, וז"ש בדמי ימי, שהוא סיום לאה, נחסרו ממני יתר שנותי, שהם בחי' רחל. וז"ש, אמרתי לא אראה י"ה, שהם גבורות דרחל, ה"ג דראשה, וה"ג המתפשטים בגופה, וה"ג הנכללים ביסוד שלה, הרי ט"ו, וז"ש י"ה בארץ החיים, כי כל גבורות י"ה, הם בארץ החיים, ואמר לא אביט אדם עוד, כי הנה חזקיה ויחזקאל, שניהם באו לתקן עון אדה"ר, חזקיהו בא לתקן יה"ו, וזהו חזק יה"ו, שהוא רישא וגופא, ויחזקאל בא לתקן ה' דרגלים, נ"ה, לכן נאמר לו בן אדם עמוד על רגליך, כי הוא בן אדם שבא לתקן עון הרגלים של אדה"ר, ולכן אמר חזקיה, שאם היה מת, לא היה נושא פניו לפני אדה"ר, שהיה מתבייש ממנו, וז"ש לא אביט אדם, שבא לתקן ולא תיקן בשלימות, שהרי כל בחי' רחל לא תקן. וז"ש עם יושבי חדל, שחדל עולה מ"ב, שהוא בו"ק דז"א, כנודע שהז' שמות דמ"ב בו"ק דז"א, והיא נקודת רחל, ועדיין בחי' זו לא תקנתי, וע"כ ניתוסף לו ט"ו שנה, שהם ט"ו גבורות דרחל, שלא תיקן עדיין,