פירוש הסולם
מה)
חכמתא דמשה בהא אסתכל ובעובדא דבראשית אשגח: משה בחכמתו נסתכל בזה, ובמעשה בראשית הסתכל.
בעובדא דבראשית הוה מחלוקת שמאלא בימינא, במעשה בראשית היתה מחלוקת בין שמאל לימין.
ובההיא מחלוקת דאתער ביה שמאלא נפק ביה גיהנם ואתדבק ביה ובמחלוקת ההיא שעורר אותה השמאל נברא בו הגיהנם, והוא נתדבק בהשמאל כמ"ש לעיל.
עמודא דאמצעיתא דאיהו יום תליתאי, עאל בינייהו ואפריש מחלוקת ואסכים לתרין סטרין, עמוד האמצעי שהוא ת"ת, נכנס ביניהם והסיר את המחלוקת והסכים לב' הצדדים.
וגיהנם נחית לתתא ושמאלא אתכליל בימינא והוה שלמא בכלא והגיהנם נפרש מהשמאל וירד למטה, והשמאל נכלל בהימין והיה הכל שלום. פירוש כי קומת החסדים שיצאה על קו האמצעי שהוא ת"ת, נכנסה בין הימין לשמאל והכריעה בהחסדים שלה את קו השמאל שיתלבש בהימין, והסירה את המחלוקת. ואז ירד הגיהנם ונפרש מהשמאל, כלומר, שהכלים דבינה וזו"ן נסתלקו משם וחזרו למדרגתם, שזה נבחן שהגיהנם ירד ונפרש מהכלים ההם. והשמאל חזר והשיג הג"ר שלו, כלומר שאור החכמה שבנקודת השורק שה"ס קו שמאל, אחר שנתלבש בחסדים ונכלל בקו ימין,
(כנ"ל דף ט"ז ד"ה וזה) נמצא נשלם בהארתו בבחינת ג"ר. ונמצא בזה שקו האמצעי הסכים לקיים הארתם של ב' הקוין, דהיינו אחר שהלבישם זה בזה, וז"ש
ואסכים לתרין סטרין. דהיינו שקיים הארת שניהם, אלא שהבדיל את הארתם, שהימין יאיר מלמעלה למטה, והשמאל יאיר ממטה למעלה, כמ"ש להלן, שבזה נעשה השלום.
