זהר

מה) ואמר מה בין נבואה לחלמא. נבואה בעלמא דדכורא איהו, וחלמא בעלמא דנוקבא, ומהאי להאי, כשיתא דרגין נחתא. נבואה בימינא ובשמאלא, וחלמא בשמאלא. וחלמא מתפרשא לכמה דרגין לתתא, בגין כך חלמא איהו בכל עלמא, אבל כפום דרגיה, הכי חמי, כפום בר נש, הכי דרגיה, נבואה לא אתפשטא אלא באתריה.

פירוש הסולם

מה) ואמר מה בין נבואה וכו': ואמר, מה ההפרש מנבואה לחלום. א) נבואה היא בעולם של הזכר שהוא ז"א, וחלום הוא בעולם של הנקבה, שהיא הנוקבא דז"א. ומזה לזה יורדות ששה מדרגות. כי הנבואה היא בנצח והוד דז"א והחלום בהוד דנוקבא, ויש ביניהם, יסוד דז"א, וחג"ת נצח הוד דנוקבא, שהם שש מדרגות. ב) נבואה היא בימין ושמאל, דהיינו נצח והוד, והחלום הוא בשמאל, דהיינו בהוד. ג) החלום מתפשט לכמה מדרגות למטה, דהיינו עד המלאך גבריאל, שעל ידו מקבלים הארת החלום. ועל כן החלום הוא בכל העולם, אפילו בחוץ לארץ. אבל על פי מדרגתו רואה האדם, ולפי האדם כך מדרגתו. כלומר שלא כל אדם שוה בזה. אבל נבואה אינה מתפשטת למטה ממלכות דאצילות, אלא מאירה במקומה. דהיינו בנוקבא שהיא מקומו דז"א, שה"ס ארץ ישראל והנביאים מקבלים ממנה. באופן ששורש הנבואה הוא בנצח והוד דז"א, שמתפשט עד הנוקבא, שעל ידה מקבלים הנביאים. ושורש החלום היא בנוקבא, בהוד שלה, ומתפשט עד המלאך גבריאל, שעל ידו מקבלים בני האדם.