זהר

מה) חוורא תליתאה, להיט ונהיר, ונחית וסליק, ונפיק מסתימותא דמוחא, ובטש בבוצינא אמצעיתא, שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה, ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר״ש יאות הוא, ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך, בשעתא דתצטריך ליה.

פירוש הסולם

מה) חוורא תליתאה וכו׳: לבן השלישי, שהוא קו האמצעי שבעין ימין דא״א, מאיר ג״כ בג׳ הארות דג׳ קוין, לוהט ומאיר, מבחינת ימין, ויורד, מבחינת קו אמצעי, ועולה, מבחינת הארת השמאל החוזר לימין כנ״ל. ויוצא מסתימת המוח, כלומר שמוציא הארה ממוחא סתימאה הכוללת ג״ר. ומכה בנר האמצעי שבשביעי, דהיינו שמזדווג בקו האמצעי שבבינה הנקראת שביעי. שקו האמצעי שבה היא דעת. שעי״ז היא מוציא מן הבינה כללות הג״ר. ומוציא דרך להאיר למוח התחתון, לז״א, ולוהטים כל הנרות שלמטה. שבז״א. פירוש. כי ז״א שהוא קו אמצעי שלמטה מקבל מקו האמצעי הזה, שבעין דא״א, בעת שמתדבק בו בסוד אשר עין בעין נראה אתה ה׳. כמ״ש לפנינו. אמר ר׳ שמעון, יפה הוא. ועתיק יומין יפקח עין זו עליך בשעה שתצרך לו. וע״כ ביאר ג׳ גווני עינא שבעין ימין דא״א, שכל אחד מהם מאיר בג׳ קוין.