זהר

מה) ר׳ יהודה פתח, ויהי ביום השמיני, לבתר דאשתלים אהרן, באינון ז׳ יומין, ואתעטר בהו, יומא תמינאה בעיא לאשתלמא מן שבעה, דאשלמותא ע״י דכהנא, ועל דא פולחנא בתמינאה, לאתעטרא מן שבעה. ולאתתקנא כהנא על ההוא דחב בקדמיתא.

פירוש הסולם

מה) ר׳ יהודה פתח ויהי ביום השמיני: אחר שנשלם אהרן באלו שבעת הימים, שהם בינה חג״ת נה״י (כנ״ל אות כ״ח) ונתעטר בהם, אז יום השמיני, שהוא מלכות, צריך להשתלם מן ז׳ דמילואים על ידי הכהן. וע״כ העבודה היא בשמיני, כדי להתעמר מז', שהם בינה חג״ת ונה״י, ושיתתקן הכהן על עון העגל שחטא מתחילה.