תוכן

מד) אלו הם ז' מינים שנשתבחה בהם א"י, שצריכה א"י להשתבח ולהתברך מז' שלו, שהם הו' שנשארו למעלה, ומלכות שבה, הרי ז', שנעשו בחינת זכר אליה, והיא בחי' ו' שנשארה באצילות, המשפיע לד', כמבואר. וזה מוכרח, לפי שכל אלו הפירות הם יוצאות מהארץ, ואינם בעלמא דדכורא, אלא מזאת הבחינה היא: חטה ושעורה, חטה מימין, היא בחינת חכמה, ונובלות חכמה של מעלה תורה, שהם כ"ב אתוון כמנין חט"ה. ובקליפה נאמר (איוב ל"א) תחת חט"ה יצא חוח, שג"כ עולה כ"ב, כי גם זה לעומת זה וכו'. ושעורה מן השמאל, וכן תמצא כי שער"ה עולה ב"פ מנצפ"ך, ועשר אותיות, והה' היא כללות ה' גבורות, ולזה הסוטה מביאה מנחת שעורים, שהם כח כל הגבורות. גם גבריאל הוא מזאת הבחינה, ולזה קס"ת הסופר במתניו, כי קס"ת ב"פ מנצפ"ך, ומשם הוא גוון הדין, שבו מחתים כל בני עולם, כמש"ה (יחזקאל ט') והתוית ת"ו. וכשהקליפה גוברת נאמר ותחת שעורה באשה, הוא סוד אלהי"ם דיודי"ן, ושמנה אותיות המלוי.