תוכן

מד) ונחזור לענין ראשון. כי הי"ב צירופים של הוי"ה שבז"א, נחלקים באופן זה: ג' מהם בגדולה, וג' מהם בנצח, וג' בגבורה, וג' בהוד. וברחל יש בה כ"ד צירופי אדנ"י, ונחלקים בכל ספירותיה, שהם ששה, חג"ת ונה"י. ולכן הנשמות הבאים מאלו המקומות, היינו מזו"ן לאה, שהם הצירופים הללו, כל א' וא' משתדלת לתקן הצירופים הללו. ויש נשמה שמתקנת כולם, כמו נשמתו של מרע"ה, שתיקנה כל הי"ב צירופים, בלוחות שהיה אורכן ששה ועביין ששה, שהם רומזים לי"ב צירופי הוי"ה הללו. ואהרן ע"ה תיקן ג"כ כולם, בחושן המשפט שהיה נושא על לבו, שהיה בו (שמות כ"ח י') ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית, שרמוזים לי"ב צירופים של אהי"ה הנז"ל. ויהושע תיקן כל הכ"ד צירופי אדנ"י, וזש"ה (יהושע ח' י"ח) נטה בכידון אשר בידך, פירוש נטה ידך: בכ"ד דו"ן. פירוש, בכ"ד שמות של אדנ"י. ואלישע תיקן הי"ב צירופי אהי"ה, כדכתיב (מלכים א' י"ט י"ט) והוא בשנים העשר וכו'. כלומר, שהיה מתקן הצירוף של שנים עשר, אז נדבק באליהו. כי אליהו הוא מלכות, היינו יסוד של מלכות, כמו שידעת שהיא ירשה אותם הצירופים של קין. הרי לפניך, איך נמשכו הארת נפשות של קין והבל עד אלישע, בדרך כלל מופלג, ובע"ה נפרט אותו בפרט גדול.