זהר

מד) תנן התם, אמר רב יהודה אמר רב אשכחנא, דתלת מטרן הוי ליליא, וכל חד וחד, אית עניינא, דקודשא בריך הוא, בבר נש. כד נפיק נשמתיה מניה, ואשתאר ההוא גולמא, נאים על ערסיה, ונשמתיה סלקא בכל ליליא, קמי קודשא בריך הוא, א"ר יצחק, אי זכאה היא, חדאן עמה, ואי לא דחיין לה לבר.

פירוש הסולם

מד) תנן התם וכו': למדנו שם: אמר רב יהודה אמר רב, מצאנו שג' משמורות מתחלק הלילה, דהיינו לג' פעמים ד' שעות, וכל משמורה ומשמורה, יש לו להקב"ה ענין מיוחד עם האדם והוא כאשר הנשמה יצאה הימנו, ואותו הגולם, דהיינו הגוף, נשאר ישן על מטתו, ואז נשמתו עולה בכל לילה לפני הקב"ה. ויש לו ענין מיוחד עמה בכל משמורה ומשמורה. אמר ר' יצחק, אם היא זוכה, שמחים עמה למעלה, ואם לא דוחין אותה לחוץ.