זהר

מד) נשר, הה"ד דרך הנשר בשמים. דלא דחיל מעופא דעלמא, בגין דנשרא איהי מטרוניתא עילאה, ושולטנותה ביומין טבין ושבתות. אבל יונה שולטנותה בשית יומי בראשית, ואיהי בגלותא לית לה מנוח לכף רגלה. בגין דבנוי דלילית, זוהמא דחויא, עלייהו איתמר והמים גברו מאד מאד על הארץ, דאינון ישראל דאתמר בהון והיה זרעך כעפר האר"ץ. אינון מתגברין עלייהו בגלותא, בנשין שפירין, בבנין שפירין, בעותרא, בלבושין שפירין.

פירוש הסולם

מד) נשר הה"ד דרך וגו׳: נשר, ז"ש דרך הנשר בשמים, שאינו ירא מפני עופות העולם, משום שהנשר היא מלכה עליונה, דהיינו בינה, וממשלתה בימים טובים ושבתות, אבל יונה, היא מלכות, שממשלתה בששת ימי בראשית. והיא בגלות, אין לה מנוח לכף רגלה. משום שבניה של לילית שהם זוהמת הנחש, נאמר עליהם, והמים גברו מאד מאד על הארץ, שהם ישראל שנקראים ארץ. כי נאמר בהם והיה זרעך כעפר הארץ. הם מתגברים עליהם בגלות, בנשים יפות, בבנים יפים, בעושר, בלבושים נאים.