זהר

מד) וכד עינוי תמן, לינדע דההוא נהורא דאדליק על רישיה, אצטריך למשחא, בגין דגופא דב"נ איהו פתילה, ונהורא אדליק לעילא, ושלמה מלכא צווח ואמר, ושמן על ראשך אל יחסר, דהא נהורא דבראשו, אצטריך למשחא, ואינון עובדין טבאן. וע"ד החכם עיניו בראשו, ולא באתר אחרא.

פירוש הסולם

מד) וכד עינוי תמן וכו': וכשעיניו שם, בראשו, שהיא השכינה, ידע שאותו האור הדולק על ראשו, צריך לשמן, משום שגופו של אדם הוא פתילה והאור דולק למעלה, בפתילה, ושלמה המלך צווח ואמר, ​ושמן על ראשך לא יחסר. כי האור שבראשו צריך לשמן, והוא המעשים טובים. ועל זה, אומר, ​החכם עיניו בראשו. ולא במקום אחר.