זהר

מד) ת"ח, כתיב וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה. נשחתה ודאי, כמה דאתמר. הכי נמי וירא אלקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה, דהא כדין ארעא קראת לעילא, וסלקא בסליקו עלאה, ומקשטא אנפהא, כנוקבא דמקשטא לגבי דכורא, הכי נמי ארעא, דהא גדילת בנין זכאין למלכא.

פירוש הסולם

מד) ת"ח כתיב וכו': בוא וראה, כתוב ​וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה, היא נשחתה ודאי, כמו שכבר נאמר (לעיל אות ל"ט). כמו כן, ​וירא אלקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה, כי אז קוראת הארץ למעלה, אל ז"א, ועולה במעלה עליונה, ומיפה פניה כמו נקבה המיפה את עצמה בפני הזכר, כן הארץ, כי בנים צדיקים גדלה להמלך, לז"א.