זהר

מד) א״ל כתיב, ואל יבא בכל עת אל הקדש. וכתיב, בזאת יבא אהרן אל הקדש. כיון דאמר, ואל יבא בכל עת, אמאי לא כתיב, במה זמנא ייעול. א״ל, אלעזר, הא אתמר, ומלה חד הוא, וזמנא חד הוא, הוו ידעי כהני. אבל על מה דחאבו בנוי, בעא לאזהרא הכא, והא אתמר. א״ל, ואנא הכי סבירנא, ובגין לאתיישבא מלה בעינא.

פירוש הסולם

מד) א״ל כתיב ואל וכו׳: אמר לו כתוב, ואל יבא בכל עת אל הקדש. וכתוב, בזאת יבא אהרן אל הקדש. שואל, כיון שאמר, ואל יבא בכל עת, למה לא כתוב, באיזו עת יבא. שהיה לו לומר שבעשור לחדש יבא אל הקדש, והוא אומר, שבזאת יבא אל הקדש ולא פירש הזמן. אמר לו: אלעזר, הרי למדנו, ומלה אחת היא, ועת אחת היא, כי עת וזאת, הם מלה אחת, דהיינו ששניהם שמות המלכות, שהיו יודעים הכהנים. אבל על מה, שחטאו בניו רצה הקב״ה להזהיר כאן, דהיינו שלא יפגום בעת שהיא מלכות כמו שפגמו בניו, וכבר למדנו (באות מ"א). אמר לו, וגם אני הייתי סבור כך, אלא רציתי לשמוע ממך כדי ליישב הדברים.