זהר

מד) אמר ליה, בריך אנת ברי, שפיר קא שאלת. אלא, מה עמודא דאמצעיתא, אחיד ביה ימינא ושמאלא, דאינון חסד וגבורה, כגופא דאחיד בין תרין דרועין דבר נש. או כנשר, דאחידן ביה תרין גדפין לפרחא בהון. וכיונה, דאחידת בה תרין גדפין, דאמתילת לאורייתא, וגדפין דילה למצות עשה, ובהון היא העולה, ופרחת לעילא. הכי פקודין דלא תעשה, אינון תפישו דילה, כגון צפרים הנאחזים בפח. וכל תפשין דילה, דמעכבין לה לפרחא, אתקריאו סרכות כאלין סרכות, דמעכבי לכנפי ריאה, לנשבא.

פירוש הסולם

מד) אמר ליה בריך וכו׳: א״ל, ברוך אתה בני. יפה שאלת. אלא, מה עמוד האמצעי אחוזים בו ימין ושמאל, שהם חסד וגבורה, כמו גוף הנאחז בין שתי זרועות האדם. או כנשר, שאחוזים בו ב׳ כנפים לעוף בהם. כי פני נשר הוא קו האמצעי שבד׳ חיות, הכולל ימין ושמאל. וכמו יונה, שה״ס המלכות המכונה יונה בשיר השירים, שנאחזים בה ב׳ כנפים, שנמשלה לתורה, והכנפים שלה למצות עשה. שה״ס ימין וחסדים, שבהם היא העולה ומעופפת למעלה, לז״א. כך, מצות לא תעשה שהם שמאל ודינים, הם המלכודות שלה, כמו צפרים הנאחזות בפח, וכל המלכודות שלה, המעכבות אותה לעוף, למעלה, לז״א ולבינה, ונקראות סרכות, דהיינו קרומות הדבוקים בכנפי ריאה, כאלו הקרומות המעכבים את כנפי ריאה לנשב.