זהר

מד) דשכינתא תתאה איהי מעין גנים דלית ליה פסק. טפה דאתמשכא מן מוחא, וכמה טפין אתמשכאן מניה, דאינון בתולות אחריה רעותיה.

פירוש מעלות הסולם

מד) דשכינתא תתאה איהי וכו׳: כי השכינה התחתונה היינו מלכות, כשעולה לבינה והתחתון כשעולה לעליון נעשה כמו העליון, היא מעין גנים שאין לו הפסק, כי או"א זווגייהו תדיר, וז״א עולה לאבא, ומלכות לאמא, ומזדווגים פב״פ, ויוצאת טפת הזווג הנמשכת מן המוח, שהוא חכמה, והטפה כלולה מאורות החכמה ומאורות החסדים, וכמה טפות נמשכות ממנה שהן הארות חכמה, שהן בתולות אחריה רעותיה, כי בעת הזווג דפב״פ המסך דיסוד ז"א מעכב עליה מלקבל חכמה, לכן מקבלת הארת החכמה בכלים דאחורים שלה הנקראים בתולות אחריה רעותיה (עי׳ זהר בלק אות שי"א).