זהר

מד) זכאה איהו, מאן דמתקן לה דירה נאה, בלביה. וכלים נאים, באיברים דיליה. ואשה נאה, דאיהי נשמתא. דבגינה שריא שכינתא עלאה, דאיהי נשמת כל חי עליה. וקב״ה איהו שבת, בחד. וינפש, בחד. בשכינתא עלאה איהו שבת עלייהו. ובשכינתא תתאה איהו וינפש עלייהו. ויהיב לון נפשאן יתירין, דאינון בתולות אחריה רעותיה, דקא אתייאן עמה.

פירוש מעלות הסולם

מד) זכאה איהו מאן וכו': אשרי הוא מי שמתקן לה לשכינה דירה נאה בלבו, וכלים נאים באברים שלו, ואשה שהיא הנשמה שבשבילה שורה עליה השכינה העליונה היינו בינה, שהיא נשמת כל חי. והקב״ה היינו ז"א שה״ס יום השבת, הוא שבת וינפש, שבת באחת וינפש באחת. בשכינה עליונה שהיא בינה שבת עליהם על ישראל. ובשכינה התחתונה שהיא מלכות, וינפש עליהם, ונותן להם נפשות יתרות שהן נקראות בתולות אחריה רעותיה הבאות עמה.