מג) וכאשר מלך מלך הב' שהוא חסד, המשיך הה"ח שיתפשטו בגופא דאבא, כנודע, וכשמת ירד הוא בבריאה, והה' אורות ירדו בגבורה במלך הג' ואז נפלו האחורים דאבא הנעשים ע"י התפשטות ה"ח כנ"ל ועתה נפלו כולם, והחסדים ירדו ביסוד דאבא, ואז אבא החזיר אחוריו אל פני הבינה, אשר בחינה זו נקרא אחור בפנים, כי פני הבינה נוכח אחורי החכמה עומדים.
מג) חסד המשיך ה"ח שיתפשטו בגופא דאבא כנודע, וכשמת ירד הוא בבריאה והה' אורות ירדו בגבורה במלך הג', ואז נפלו אחורים דאבא. כי בשבירת מלך החסד נזדכך בחי"ג לבחי"ב, ונעלמה קומת חכמה, ויצאו ע"ס בקומת בינה כנ"ל. ונבחן ע"כ, כי חכמה הפכה פנים לאחורים. כי בחינת בינה, נחשבת לאחורים דחכמה, אע"פ שהוא הפנים של הבינה. וז"ש "אבא החזיר אחוריו אל פני הבינה".
אבא החזיר אחוריו אל פני הבינה אשר בחינה זו נקרא אחור בפנים כי פני הבינה נוכח אחורי החכמה עומדים. כי הפנים דאמא ה"ס ה"ג, כמ"ש הרב להלן, והם מתמתקים ע"י אור דחסדים דאבא, כמ"ש ענין מדרגת אחור בפנים לעיל (דף תצ"ט ד"ה למעלה מזה הוא אחור בפנים, עש"ה). ואין להקשות על מה שהרב אומר שם (דף תק"ב אות כ"ה), שאין מדרגת אב"פ נוהג באו"א. כי שם המדובר בענין תיקון דאו"א בעולם אצילות, ואז אינם צריכים לזה, כמ"ש באו"פ. וכאן המדובר בענין התמעטות האורות ועליתם למאציל ע"פ סדר דמדרגה, וכאן אינו חשוב כלל אם המה נצרכים לזה או לא, ופשוט הוא.