זהר

מג) מים אתאחיד בעפר, וקרירותא בלחותא עביד כסף, השתא הא עפר אתאחיד בתרין סטרין, בזהב ובכסף, ואתייהיב בינייהו. רוחא אחיד למים, ואחיד לאש, ואפיק תרין כחד, דאיהו עין נחשת קלל. ועפר דקאמרן, כד איהו בלחודוי, ביבישו וקרירו דיליה, נפיק ברזל, וסימניך, אם קהה הברזל וגו'.

פירוש הסולם

מג) מים אתאחיד בעפר וכו': מים נאחזים בעפר, וקרירות של העפר בלחות של המים עושה כסף, שה"ס אור החסדים שבדרום המושפע ממעלה למטה, וכשמתחבר עם הקר ויבש שבעפר, מתבטל היבש שבעפר, ונעשה לח, דהיינו נוזלים ממעלה למטה, ומדרגה זו של העפר נקרא כסף. עתה הרי העפר נאחז בב' הצדדים, בזהב ובכסף, וניתן ביניהם. הרוח אוחז במים ואוחז באש, להיותו קו אמצעי כנ"ל, ומוציא את שניהם כאחד, שהוא נקרא עין נחשת קלל. ועפר, כשהוא בפני עצמו בקר ויבש שבו, כמו שאמרנו, יוצה ממנו ברזל. וסימניך אם קהה הברזל. והעפר שהיא המלכות, נקראת יד כהה. (מנחות לז.) כי המלכות ה"ס תפלה של יד, כנודע.