תוכן

מג) אלהינו שבשמים, בינה, הרוכב על ת"ת, הנקרא שמים. אדנ"י שמעה, אדני סלחה, אדני הקשיבה, הם ר"ת שס"ה. הש' כנגד בינה, כי היא כוללת ג' עליונות, וגם כי יש לה ן' שערים, וששה פעמים ן' הם ש', כנגד הת"ת שבה, העולה לש'. והוא"ו שבת"ת אינו עולה רק לס', שהוא ששה פעמים עשרה, הם ס', כי אות וא"ו זעירא דיסוד, אינה עולה כי אם ששה. והה' דהקשיבה, היא הה' אחרונה, וגם כי שמיעה בבינה, והקשיבה במלכות, וסליחה בת"ת, וג' פעמים השם, רמוזים ג"כ לאלו הג"ס, וזו היא ממש שם בן י"ב, שג' שמות הם י"ב אותיות, והוא שם בן י"ב. הרמוז בה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך. והם: ה' מלך, בינה. ה' מלך, ת"ת. ה' ימלוך, מלכות. וענין נקודות מלך בסגול בבינה הרומז להוה הוא, כי גם שהם ג' ראשונות, אין לומר בהם שכבר עברו ח"ו, כי הווים הם. ונקודת פת"ח במלך, לשון עבר בת"ת הוא, כי גם שהם אמצעיות, הוא אינם ח"ו מחודשים, רק גם לשון עבר שייך בהם. ונקודות ימלוך במלכות, שלא נאמר ח"ו, שיש להם קץ וסוף, ופה נשלמו, רק ימלוך לשון עתיד, כי אין בהם סוף וקץ. ולכן צ"ל במיוחד באהי"ה כו', הוא הווה והוא היה והוא יהיה, לרמוז על ג' שמות שהזכרנו, ולא כאותם האומרים הוא היה קודם הוא הווה.