תוכן

מג) והענין, כי הלא ביארנו, כי לעולם ד' עולמות אבי"ע, הם נקראים חכמה בינה ת"ת ומלכות. ואמנם הפסוק אומר כולם בחכמה עשית, כי כולם יצאו מן האצילות, והוא כללות כולם. ואמנם, אחר שנאצל האצילות, עשתה הבינה מסך אחד לאצילות בינה לבריאה, כנז"ל. והאמת, כי יש כח באותו לבוש, כשיורד מן הבינה, להלביש עד רגלי זו"ן, יש בו כח לירד ולהתפשט ולהלביש את כל העולמות שתחתיו, שהם בי"ע. כי יש כח באצילות נגד כולם כנז', ודבר פשוט, כי כל דבר עליון כולל כל מה שלמטה ממנו, אבל לא רצה המאציל שיהיה כך.