תוכן

מג) ולפי שחטא אדה"ר, ואכל מעץ הדעת טו"ר. פירוש הדברים על אמיתותם הוא: כי הזווג נקרא אכילה, בסוד אכלה ומחתה פיה. והענין בערב שבת היה, בעוד שעדיין לא הובררו המיין נוק' של המלכות, ועדיין היו הקליפות נאחזות בקדושה, וכשנזדווג בערב שבת, ועדיין היו זו"ן אחור באחור, גרם שהזווג העליון דזו"ן יחזרו אז פב"פ, ועדיין היה הנחש נאחז שם, וזהו עץ הדעת טוב ורע. כי החו"ג שבדעת, שהם היורדים בעת הזווג, עדיין היו טוב ורע למטה במלכים, שעדיין לא הובררו, וכשעלו בסוד הזווג בערב שבת, היו מורכבים מטוב ורע, כי לא יכלו להתברר לגמרי. וזהו סוד נחש דאטיל זוהמא בחוה, ואז שלט הנחש בקדושה, ונתקלל אדם וחוה. ואז אף כל מה שכבר הוברר, שהם מיין נוק' דאימא, שהם בחי' לאה שבאצילות כנודע, גם הוא חזר להתקלקל, ונתערב בקליפות ומכ"ש מיין נוק' דרחל.