זהר

מג) לא תענה, לקביל דרגא עילאה דחכמתא. דהא ב"נ לא יכיל לאתבא פתגם, אלא בגין דרגא דרוחא עילאה דחכמתא דאית ביה. דכתיב, החכם יענה דעת רוח. ואע"ג דהאי ענייה דאיהו עני, אית ביה קיומא דעלמא, ואית ליה בה סיוע עילאה, למנדע למאריה, ואיהי ברזא דמהימנותא. אית ענייה מסטרא אחרא דאסיר, דכתיב לא תענה ברעך עד שקר.

פירוש הסולם

מג) לא תענה לקביל וכו': לא תענה, הוא כנגד המדרגה העליונה של החכמה. הנקראת עדות. כי אדם אינו יכול להשיב דבר, אם שואלים אותו, אלא בשביל שיש בו מדרגה של הרוח העליון של החכמה. שכתוב החכם יענה דעת רוח. שה"ס גילוי רוח החכמה שבו, ודעת היא מלשון עדות. ואע"פ שענייה זו, שאומר יענה דעת, שהוא עני, יש בה קיום העולם, ויש בה עזרה עליונה לדעת את אדונו, והיא בסוד האמונה. יש ענייה מסטרא אחרא שאסור. שכתוב, לא תענה ברעך עד שקר.
פירוש. המשכת החכמה מותרת רק בסוד המלכות, הנקראת עני. ובסוד הדעת שהיא הקו האמצעי. אבל בדרך אחר אסורה. וע"ז נאמר לא תענה ברעך עד שקר. וז"ש, ואע"ג דהאי ענייה דאיהו עני, שעליה אמר החכם יענה דעת רוח. אית ביה קיומא דעלמא וכו', שממנה כל המוחין שבעולמות. אית ענייה מסטרא אחרא דאסיר, דהיינו ההמשכה מקו שמאל בלבד, שלא ע"י קו האמצעי, שאסור. שע"ז כתוב, לא תענה ברעך עד שקר.