זהר

מג) כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא וגו'. ושמח את אשתו אשר לקח. פקודא דא, חתן למחדי באתתיה שתא חד, דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת. ואינון י"ב ירחין אינון מדילה. דהא שנה איהי כלה, ולית כלה בר בי"ב ירחין, דכתיב עומד על שנים עשר בקר. והואיל ולית תקונא דכלה, בר בי"ב, אצטריך חתן למחדי לה, ולביתה, לה ולתקונהא, כגוונא דלעילא. וע"ד יעקב כתיב ביה, ויקח מאבני המקום. אבני המקום י"ב הוו, ומאן דחדי לכלה, חדי לעולימתהא, ועולימתן י"ב הוו. וכלא איהו רזא דשנה. בגין כך אצטריך לחתן למחדי באתתיה שנה אחת.

פירוש הסולם

מג) כי יקח איש אשה חדשה וגו': מצוה זו היא, שהחתן ישמח עם אשתו שנה אחת, שכתוב, נקי יהיה לביתו שנה אחת, שאלו י"ב חדשים הם שלה. כי השנה היא כלה, דהיינו המלכות שנקראת שנה, ואין כלה זולת בי"ב חדשים, שכתוב ויעש את הים וגו'. עומד על שנים עשר בקר. כי הים היא המלכות, י"ב בקר, ה"ס ד' ספירות חו"ב תו"מ שבכל אחת ג' קוין. שה"ס י"ב בכל מקום. ומתוך שאין תקון הכלה, חוץ מי"ב, ע"כ צריך החתן לשמח אותה ואת ביתה, אותה ותקוניה, כעין של מעלה. וע"כ יעקב, כתוב בו, ויקח מאבני המקום. אשר המקום הוא מלכות, אבני המקום הן י"ב, ומי שמשמח את הכלה משמח את העלמות שלה, שהן ספירותיה שבבריאה, ועלמות הן י"ב. מטעם הנ"ל. והכל הוא סוד השנה. ומשום זה צריך החתן לשמוח באשתו שנה אחת.