זהר

מג) א״ל, אורחוי דמארך, וגזרי דמארך, מה לך למטרח בהו. מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל, ודלית לך רשו למנדע, כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך, דאורחוי דקב״ה וסתרין, גניזין עלאין, דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. א״ל, אי הכי, הא אורייתא כלא סתים וגניז, דהא היא שמא קדישא עלאה הוי, ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא, ואי הכי, לית לן לשאלא ולאסתכלא.

פירוש הסולם

מג) א״ל אורחוי דמארך וכו׳: אמר לו, דרכיו של אדונך, וגזרות של אדונך, מה לך להתייגע בהם. מה שיש לך רשות לדעת ולהסתכל, שאל, ומה שאין לך רשות לדעת, כתוב, אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. כי דרכיו של הקב״ה ונסתריו, סתרי עליונים, שהוא סתם וגנז, אין לנו לשאול. אמר לו, א״כ הרי התורה כולה סתומה וגנוזה, כי היא שם הקדוש העליון, ומי שעוסק בתורה כאלו עוסק בשמו הקדוש, וא״כ אין לנו לשאול ולהסתכל בתורה.