זהר

מג) חוורא קדמאה, נהיר וסליק, ונחית לאסתכלא, דצריר בצרורא. תאנא, בטש האי חיורא, ואדליק ג׳ בוציני, דאקרון: הוד. והדר. וחדוה. ולהטין בחדוותא בשלימותא.

פירוש הסולם

מג) חוורא קדמאה וכו׳: לבן הראשון, מאיר ועולה ויורד להסתכל בזה שצרור בצרור. למדנו, הכה לבן הזה, והדליק ג׳ נרות הנקראים הוד והדר וחדוה. ולוהטים בשמחה בשלמות.
פירוש. שעתה מבאר ג׳ גווני דעינא שבעין ימין דא״א, שהם סוד ג׳ קוין, כנ״ל בדבור הסמוך. ומפרש תחלה קו השמאל שבעין ימין דא״א. ונודע שכל קו מג׳ קוין כלול משלשתם, וע״כ מפרש ג׳ בחינות הארות בקו השמאל הזה, שהם בחינות ג׳ קוין שבו. וז״ש חוורא קדמאה, שהוא שמאל, נהיר בחסדים דקו ימין שבו, וסליק, היינו הארת חכמה שמאירה ממטה למעלה, החוזרת לחסד כנ״ל. ונחית, היינו בחסדים דקו אמצעי שבו, המאיר ממעלה למטה. לאסתכלא דצריר בצרורא, היינו להשפיע כל ג׳ קוין אלו אל המלכות, שנקראת צרור החיים. ונודע שכל עין כולל ע״ס, שהם חג״ת נהי״מ והחסד כלול מג״ר. והן מתחלקות בג׳ קוין אלו, גבורה הוד יסוד, הם בקו שמאל, וחסד נצח ת״ת, הם בקו ימין, וכללוה הג״ר שבחסד נמשך בקו אמצעי. כמ״ש לפנינו. וכאן מפרש ג׳ ספירות שבקו שמאל. וז״ש, בטש האי חוורא, דהיינו שנזדווג בבחינת המלכות שבו, ואדליק ג׳ בוציני דאקרון הוד והדר וחדוה, דהיינו הוד יסוד גבורה. כי הדר הוא יסוד. וחדוה היא גבורה, בסוד שהוא יין המשמח. ומה שחושב יסוד בשמאל, הוא כי קו האמצעי שהוא ת״ת ויסוד, נחלקים לב׳ בחינות, שהת״ת נוטה לחסד ולימין, והיסוד לגבורה ולקו שמאל.